תחומי דעת: החברה הערבית בישראל: היכרות | מושגים סוציולוגיים | זהות | תמורות וחיים משותפים.

שאלה פוריה: איך אפשר לחיות בסמיכות?

משך הפרויקט: מחנוכה עד סוף השנה

מיומנויות והרגלים: חקר | חקר חזותי | בין חשיבה קונקרטית לחשיבה סכמתית | חשיבה ביקורתית | נקיטת עמדה | סקרנות | התבוננות רפלקטיבית

תוצר: הצעה מנומקת לחיים בסמיכות והתבוננות רפלקטיבית.

רציונל הפרויקט

המונח חיים בסמיכות טומן בחובו התבוננות עומק על דרכי חיים זה לצד זה, בין אם ביחד או בנפרד, מתוך בחירה לחיבור או מתוך השלמה עם כורח המציאות. הבחירה במושג זה איפשר לנו ולהוביל לשיח עמוק, מתבוננן שאין בו הנחת יסוד ברורה של הדרך הנכונה לחיות יחד. המהלך כולו מתבסס על הגדרות מושגים סוציולוגיים וידע "קשיח" עליו מתבוננים דרך פריזמות מתחומים שונים של המציאות סביבנו: כגון ניתוח פרק בסדרה, ניתוח מקרי בוחן של מרחבים מעורבים בישראל, ובהתבוננות רפלקטיבית.

הלימודים במסלול המשותף של עיצוב ואזרחות מאפשרים לנו לגעת בנושאים רציניים שבליבת המורכבויות העולמיות והישראליות והתמודדות באמצעות עשיה עיצובית פרשנית, התבוננות עומק על תהליכי למידה ובחינה של השפעת הידע הנרכש על תפיסות עולמנו.

בית | ניתוח שישה מקרי בוחן מתולדות הבית בישראל

לצד היכרות עם מושגים סוציולוגיים בנושאי זהות וקבוצה והבנה מיהי החברה הערבית בישראל - מאפיינים ומדיניות ישראל, נחשפו התלמידים.ות לצורות החיים בישראל (יהודים וערבים) מאז המאה ה-18. החל מבית חד חללי כפרי ובית חצר (המאפיינים כפרים ערביים לפני הקמת המדינה), דרך שכונת חצר (טיפוס המגורים שאפיין את ההתיישבות היהודית מחוץ לחומות ירושלים), בית ערבי עירוני, בית שלוש קשתות (בית חלל מרכזי, שמאפיין את המגורים העמידים הערבים בערים מודרניות) ועד השפעות עיצוביות של מסורות בנייה אלו בבתים עכשוויים.

חיפוש עצמי | מהלך רפלקטיבי מלווה שנתי (נעשה 4 פעמים)

כל שלב בחיפוש העצמי כולל קולאז׳ וטקסט אישי שמשלב בין רפלקציה לידע.