יצירה בגובה העיניים
יצירה בגובה העיניים
כחלק ממגמה העוסקת בעיצוב ובשיח על חינוך, המיקוד בחינוך ליצירה ובשאלה איך מלמדים יצירתיות, ומדוע חשוב ללמד אנשים ליצור? מאפשר לתלמידים לקחת בעלות על החיבור הייחודי שבמגמה בין חינוך, מעשה חינוכי, יצירה ויצירתיות.
דרך התנסויות מעשיות בגישות שונות לחינוך ליצירה - המעוררות להתבוננות אישית בדרכי יצירה, התלמידים מבררים לעצמם איך כל סוג של יצירה מעוררבהם משהו אחר ומהווה עוד הזדמנות ליצירת דיאלוג דרך יצירה. בדרך זו, התלמידים יכולים לצבור כלים להובלת מעשה חינוכי דרך כלים עיצוביים, שישרתו אותם בהמשך תהליך ההתפתחות במגמה.
מהלך הפרויקט
כחלק מחינוך ברוח קורצ׳ק, לקראת מעגלי שיח ביום השואה
טיפול באמנות גם בגטאות (ברנדייס), ומבוא לאמנות ככלי טיפולי
חינוך דיאלוגי בתחומי העיצוב (ברוח קורצ׳ק) - חשיפה ליוצרים ומחנכים דיאלוגיים והתנסות מעשית בפרקטיקות ההוראה שלהם (ברונו מונרי וחינוך מונטסורי)
עיצוב קלפי שיח טיפוגרפיים
כחלק מתהליך העבודה על יריד היצירה
למידה מתוך התנסות בדוגמאות המעודדות ליצירה (משחקי יצירה ודמיון, דגמי בוקי והפעלות מעוצבות), במקביל לרכישת כלים לייצר עבודות דומות בעצמנו
חלוקה לקבוצות ובחירת סוג פעילות היצירה לתוצר הסופי
בניית סדנת יצירה מעוצבת, והוצאה לפועל במסגרת סמינר סיום שנה
בפרק המבוא לפרויקט בחרנו לצאת מתוך העיסוק בשאלה כיצד ממשיכים לקיים חינוך, יצירה ודיאלוג גם במצבי קיצון. דרך היכרות עם עבודתה של פרידל דיקר־ברנדייס בגטו טרזין ועם יצירותיהם של הילדים שפעלו בהנחייתה, התלמידים בחנו את תפקידה של היצירה כמקום של ביטוי, משמעות ושמירה על עולם פנימי בתוך מציאות קשה.
מתוך נקודת מוצא זו, התבוננו גם בגישות עכשוויות של אמנות ככלי טיפולי. התלמידים חקרו כיצד בחירה בחומרים, ארגון מרחב העבודה, תפקיד המנחה והאפשרות להתנסות חופשית משפיעים על החוויה הרגשית ועל תהליך היצירה עצמו. באמצעות התנסויות מעשיות וניתוח מקורות מידע עיוניים, התלמידים בחנו את הקשר בין העולם החיצוני לעולם הפנימי, ואת האופן שבו יצירה יכולה לשמש כלי להתבוננות, לעיבוד חוויות וליצירת דיאלוג , ומה תפקידו של המבוגר (המחנך) ביצירת התנאים לכך.
מקורות מידע: פענוח ציורי ילדים בגטו | פרידה דיקר-ברנדיס וציורי הילדים בגטו טרזין | ציורי ילדים - המוזיאון היהודי בפראג | what can art do | כחומר ביד היוצר - שימוש בחומרים בטיפול באמנות
במקביל לעיסוק במשנתו החינוכית של יאנושא קורצ׳ק, ושל גישות דיאלוגיות נוספות בחינוך, בחרנו להתמקד במחנכים בתחומי היצירה ולראות כיצד חינוך לעיצוב יכול להיות דיאלוגי.
השאלה כיצד ניתן ללמד יצירתיות, ומהם התנאים החינוכיים המאפשרים לאדם ליצור, לחקור ולפתח קול אישי, עמדה במרכז פרק זה. הלמידה התבססה על מחקר מעשי של גישות בחינוך ליצירה, התלמידים התנסו בעצמם בשיעורים המבוססים על עבודתם של ברונו מונרי ומריה מונטסורי. דרך תרגילי יצירה פשוטים המבוססים על קו, צבע, צורה וחומר, הם חוו ממקור ראשון דרכי הוראה המעודדות משחק, סקרנות, חקירה עצמאית ולמידה מתוך עשייה.
לאחר ההתנסות המעשית, התלמידים ניתחו את השיעורים שחוו וניסחו מתוכם עקרונות חינוכיים מרכזיים: תפקידו של המרחב הלימודי, מקומו של המבוגר, חשיבות הבחירה האישית, היחס בין חופש למבנה, והקשר בין תהליך לתוצר. בשלב הבא הושוו עקרונות אלו לתפיסתו החינוכית של יאנוש קורצ׳אק, שנלמדה במקביל במסגרת פרויקט המנהיגות. ההשוואה אפשרה לזהות רעיונות משותפים כגון יחס בגובה העיניים, אמון בילדים, עידוד לחשיבה עצמאית, ומתן מקום לחיפוש אישי ולביטוי עצמי.
במקביל להיכרות עם גישות חינוכיות שונות, הפרק שימש גם כהיכרות ראשונית עם יסודות העיצוב. התלמידים בחנו כיצד עבודה עם אמצעים מצומצמים – קווים, צבעים וצורות בסיסיות – יכולה דווקא לפתוח מרחב רחב של אפשרויות יצירתיות. דרך ההתנסות, הניתוח והרפלקציה, הם למדו להתבונן ביצירה לא רק כתוצר חזותי אלא כתהליך חינוכי, רגשי וחברתי המאפשר דיאלוג עם עצמם ועם אחרים.
מקורות מידע ברונו מונרי: Design as Play: Bruno Munari’s Playful Approach | Visual Education and Pedagogy: Bruno Munari | שיעור | שיעור | פרקטיקה | פרקטיקה
מקורות מידע מונטסורי: Art and Creativity in the Montessori Classroom | Montessori art: A guide | Global Montessori Network
לקראת מעגלי השיח, במקביל לתכנון מהלך השיחה בכל קבוצה. תלמידי מגמת מעצבים-מנהיגות עיצבו סט קלפי שיחה המבוססים על אמנת זכויות הילד של יאנוש קורצ׳ק. עיצוב הקלפים התבסס על לימוד של יסודות הטיפוגרפיה והקומפוזיציה - כיצד ניתן להעביר מסר ורעיון באמצעות עיצוב טקסט בלבד. הקלפים עוצבו ללא איורים או צבע, כך שהמשמעות הנוספת נוצרת רק מתוך סידור האותיות על הדף, והיחסים בניהם.
לקראת שלב התוצר בפרויקט, התלמידים נחשפו לדוגמאות עכשוויות על הקשר שבין עיצוב לעידוד יצירה. באמצעות ניתוח משחקים, חוברות פעילות ופעילויות יצירה של יוצרים כדוגמת משחק יצירה של המעצב הרווה טולה וחוברות בוקי, הם בחנו כיצד החלטות עיצוביות משפיעות על מוטיבציה, השתתפות ודמיון. דרך ניתוח המוצרים התלמידים נחשפו לשיקולים נוספים בתהליך העיצוב (מטרות חינוכיות, התאמה לקהל יעד והקשר בין סגנון-חומר-ומסר).
בדומה לגישות החינוכיות שנלמדו לאורך הפרויקט, גם כאן הלמידה נעשתה מתוך התנסות: התלמידים התנסו בעצמם המשחקי העיצוב לפני הניתוח, וכל עבודה גם שוחזרה באילוסטרייטור, כך שהיכרות עם התוכנה נעשתה דרך פירוק והבנה של מוצרים קיימים ולא דרך תרגול טכני מנותק מהקשר.
לאחר שחוו בעצמם מגוון דרכים לעידוד יצירתיות, התלמידים עברו לעמדת המעצבים והמחנכים. מתוך סך החוויות שנצברו לאורך הפרויקט, הם תכננו ופיתחו בקבוצות סדנאות המעודדות יצירה אצל אחרים, תוך התנסות בתהליך עיצוב המשלב מטרות חינוכיות, קהל יעד וחוויית משתמש. כל קבוצה נדרשה לבחור איזו חוויה היא מבקשת לעורר (מרגיעה, משחקית, פרועה, אינטואיטיבית או מובנית) ולתרגם אותה לפעילות מעשית. את הסדנאות העבירו התלמידים במסגרת סמינר סוף השנה לתלמידי הכיתה המקבילה במגמת מנהיגות, ששימשו כקהל היעד וכמשתתפים בפעילויות שתוכננו.