דמוקרטיה

כיתה יא

פרויקט רב תחומי, בהובלת אזרחות (חלוצי הערכה) בשילוב מגמות (עיצוב | תיאטרון | תקשורת | אזרחות גלובלית)

צוות: ויוי וולופסון, נועה הרדוף, דיקלה רוטברט, הלה ברודי, ענבל הלצר, אירית בשן, שני קוטלר

תחומי דעת (ידע):

אזרחות: זכויות אדם ועקרונות הדמוקרטיה.

עיצוב: הבנת הקשר בין עיצוב לבין דפוסים תרבותיים וחברתיים.

תיאטרון: תיאטרון המדוכאים / אוגוסטו בואל

תקשורת: תפקיד התקשורת במדינה דמוקרטית.

אזרחות גלובלית: זכויות מיעוט והחברה הערבית בישראל.

שאלה פוריה: למה לשמור על דמוקרטיה?

משך הפרויקט: מחצית ב׳.

תוצר: כל מגמה ו/או תחום דעת תוצר נפרד. המגוון מייצר שלם שגדול מסך חלקיו.

רציונל הפרויקט:

הצורך להעמקת השיח הדמוקרטי עולה בשנים האחרונות לאור שינויים חברתיים ופוליטיים בישראל ובעולם. במהלך למידה רב תחומי בשכבת יא אנחנו שואפים לייצר סביב נושא מארגן, הזדמנות למגוון מקצועות לייצר מהלכי למידה שמתחברים יחד לכדי שלם אחד. תלמיד בשכבת יא, מאפשר שיח בנושאים שונים שבכולם נגיעה למהות הדמוקרטית, שיח שמחזק את הבנה והעמקה במהות של חברה דמוקרטית, והומניסטית ומהו תפקידו של האדם בחברה. במסגרת הפרויקט לצד הלמידה בכיתות האם במסגרת שיעורי אזרחות מתקיימים מפגשים עם תלמידי המגמות שמביאים את המומחיות אותה למדו (תיאטרון, עיצוב) לתוך שיעורי התנסות ועשיה משותפת בכיתות.

הפרויקט מהווה פלטפורמה לבחינת מקומו של האדם בעולם, דרך התבוננות ביקורתית על המציאות ועל מה שהיא מזמנת לנו: סביבות המגורים היום-יומיות של התלמידים | הרכבה מחדש של חלופות חיים | אירועים אקטואליים מהמרחב הישראלי.

פרויקטים דיסציפלינריים | לחצו על הכיתובים הכחולים לצפייה בפרויקטים המלאים ומידע נוסף

לגו דמוקטיה | אזרחות ועיצוב

ידע: זכויות אדם ועקרונות הדמוקרטיה.

שאלה פוריה: למה לשמור על דמוקרטיה?

תוצר: ערכות סימולציה בלגו, לסוגיות אזרחיות מורכבות. הובלת שיעור לתלמידי חט"ב המבוססים על בניית הערכות ויצירת שיח אזרחי סביבן.


רציונל הפרויקט

במסגרת הפרויקט בחנו התלמידים את הקשר שבין זכויות אדם ועקרונות הדמוקרטיה לבין מפגשים עם מרחבים עירוניים ואנושיים. במהלך הלמידה, התלמידים למדו לקרוא, לייצר ולפתח מרחבים ובחנו את התפקיד שלהם כאזרחים במרחב. התוצר הסופי הוא סימולציות (משחק תפקידים) המתייחסות לסוגיות חברתיות ואזרחיות העולות מן המפגשים בין האדם למרחב. משחקי התפקידים האזרחיים נתמכו במודל המהווה פרשנות של המרחב האזרחי בו הם התרחשו כפי שעוצבו על ידי תלמידי השכבה כבסיס רעיוני והובאו לכדי גימור לערכת לגו מלאה (הכוללת את החלקים ואת הוראות הבניה), על ידי תלמידי המגמה.

ידע: הקשר שבין תקשורת ודמוקרטיה.

שאלה פוריה: מהם התפקידים, החובות והגבולות של תקשורת במדינה דמוקרטית.

תוצר: אינפוגרפיקות צבעוניות, המציגות באופן חזותי את באופן בו מוצגים אנשי ציבור ברשת - הפערים המשמעותיים בעיסוק בנושאים שונים ואת התוכן שמסתתר מאחורי המילים.


רציונל הפרויקט

לאורך הפרויקט נבחנו הצדדים הפחות זוהרים של המדיות השונות מתוך התבוננות בפרטיות בעידן האינטרנט, שיימינג ולינצ'טרנט, תביעות דיבה והזכות לשם טוב.

בתרגיל זה "תמונה שווה אלף מילים", בחרו התלמידים דמויות ציבוריות מגוונות ולעתים שנויות במחלוקת, ובחנו את האופן בו הדמות מסוקרת במדיות השונות, ומה הדמות בוחרת לספר על עצמה. כל קבוצה ערכה מיפוי של הטקסט מתוך ניסיון להבין מה באמת עומד מאחורי המילים היפות (הניתוח מתבסס על סיקור בשני גופי תקשורת לצד נאום / פוסטים שהדמות כתבה בעצמה).

תיאטרון המדוכאים | תיאטרון

ידע: ״תיאטרון המדוכאים״ - שיטה תיאטרונית שפיתח אוגוסטו בואל, שבבסיסה הטענה שאדם יכול להשתנות רק כתוצאה מדיאלוג, ממפגש עם האחר.

תוצר: סדנאות אלתור לתלמידי השכבה, המבוססות על מקרי הבוחן משיעורי אזרחות.

רציונל הפרויקט

העקרון הבסיסי ביותר: לשבור את המחיצה (או בלשונו של אוגוסטו בואל "הדיכוי") בין קהל ובמה, להילחם בדיכוי חברתי לא רק דרך התכנים של המחזות, אלא גם דרך ביטול הדיכוי שמפעילים השחקנים על הקהל; האסתטיקה המרהיבה, הקתרזיס, כל אלה (ועוד) מביאים את הקהל לשקוע בכסא ולבהות בהתפעלות. הקהל יושב וצופה, פסיבי, יכולת הפעולה ניטלת ממנו, הוא לא מסוגל ולא מודע אפילו ליכולתו לשנות את מהלך ההתרחשות. בואל לא רוצה קתרזיס, אלא תסכול. לא סוף סגור, אלא פתוח לשינויים. לא התרכזות באסתטיקה הבימתית, אלא פנייה אל הכעס. הרעיון שעומד מאחורי שיטת תיאטרון המדוכאים הוא שכל אחד למעשה יכול לעשות תיאטרון ושהעשייה התיאטרונית היא חלק מתהליך העצמה של הקולות החלשים בחברה. לדידו, התיאטרון הוא מעשה חברתי פוליטי ובואל הוא הנציג המובהק ביותר של האסכולה שרואה בתיאטרון כלי שנועד לשרת את צרכיה של הקהילה תוך השמעת קולם של מגזרים שבדרך כלל אינם זוכים לייצוג.

תמורות בחברה הערבית | אזרחות גלובלית

ידע: תמורות בחברה העברית (חינוך, כלכלה, חברה, קרקעות, סוגית השירות האזרחי)

שאלה פוריה: איך מנגישים חקר?

תוצר: פוסטר מדעי

רציונל הפרויקט

פוסטר מדעי הוא כלי אקדמי לריכוז תוצאות מחקר, המאפשר הנגשת המחקר: השאלה, הרקע הממצאים והמסקנות בפוסטר אחד. יצירת פוסטר מדעי היא התנסות בכתיבת שאלת מחקר המנסה לברר תהליכי עומק בחברה הישראלית בשינויים וביחס החברה למיעוט הערבי החי בה.

חיים בסמיכות | עיצוב גלובלי (אזג״ל + עיצוב)

ידע: החברה הערבית בישראל: היכרות | מושגים סוציולוגיים | זהות | תמורות וחיים משותפים.

שאלה פוריה: איך אפשר לחיות בסמיכות?

תוצר: הצעה מנומקת לחיים בסמיכות והתבוננות רפלקטיבית.

רציונל הפרויקט

המונח חיים בסמיכות טומן בחובו התבוננות עומק על דרכי חיים זה לצד זה, בין אם ביחד או בנפרד, מתוך בחירה לחיבור או מתוך השלמה עם כורח המציאות. הבחירה במושג זה איפשר לנו ולהוביל לשיח עמוק, מתבוננן שאין בו הנחת יסוד ברורה של הדרך הנכונה לחיות יחד.

המהלך כולו מתבסס על הגדרות מושגים סוציולוגיים וידע "קשיח" עליו מתבוננים דרך פריזמות מתחומים שונים של המציאות סביבנו: כגון ניתוח פרק בסדרה, ניתוח מקרי בוחן של מרחבים מעורבים בישראל, ובהתבוננות רפלקטיבית.